(ברשותכם, כתוב בלשון נקבה, אבל מתאים לכל המינים)
כמה פעמים שמעת את המשפט הזה:
"שימי את עצמך גבוה בסדר העדיפויות, תתחשבי רגע בעצמך."
לא משנה איזה תהליך או שינוי רצית לעשות, מישהו אמר לך את המשפט הזה.
רצית לרזות? תבשלי קודם מה שמתאים לך.
רצית ספורט? תפני את הזמן שמתאים לך.
רצית ללמוד? תראי איך את מפנה זמן ואנרגיה לזה.
רצית סתם פנאי, לספר או קפה עם חברה? כן.. תתעדפי את עצמך... תעשי משהו בשביל עצמך.
תאהבי את עצמך.
מה קורה כשאת מאמצת את המחשבה "אני צריכה לשים את עצמי גבוה בסדר העדיפויות"
האם זה מה שקורה במציאות?
את באמת מצליחה לתעדף את עצמך או שהמחשבה גורמת דווקא פער בין מה שקורה במציאות למה שאת רוצה?
האם התיעדוף מצליח או שנוצר בעיקר סבל ותיסכול שמה שאת רוצה לא מצליח ולא קורה?
האם באמת השינוי תלוי רק בך?
האם את באמת יכולה לתעדף את עצמך מעל הילדים, החוגים שלהם, תחזוקת הבית, הבעל, העבודה שלך ושאר מחוייביות?
כמובן, כל אחת והתשובה שלה.
רק חשוב לא להתחיל "לאמץ" מחשבות חדשות שלא מתכתבות עם המציאות, כי זה בהכרח מייצר את התיסכול והסבל.
ואולי לא צריך לשנות "בכח" את סדר העדיפויות.
כי החיים דינאמים וכל הזמן משתנים. הילדים גדלים, החלפת מקצוע של אחד מבני הזוג, שינוי בשעות עבודה או עבודה מהבית. לפעמים גם דברים פחות טובים, פיטורין, מחלה של הורה, וכו'.
חשוב שתשימי לב לנקודות הזמן האלו ותבחני אם הן פוטנציאל והזדמנות גם לשינוי סדר העדיפויות שלך.
ובכל מקרה, חשוב לעשות את זה בתאום עם בן הזוג ואולי אפילו עם הילדים, על מנת לקבל הבנה ותמיכה ופירגון בתהליך שאת רוצה לעשות.