(חמש שפות לאהבה – ג'ון גוטמן)
הוא – אני לא מבין למה היא מבשלת כל היום. היא בקושי אוכלת את מה שהיא מכינה וגם מתלוננת שנשברות לה הרגליים מעמידה במטבח.
היא – את רואה? הוא לא מעריך את מה שאני עושה למענו. תראי איך הוא מזלזל בזה.
*תרגום* - שפת האהבה שלה היא נתינה והיא מראה לו את אהבתה באוכל שהיא מבשלת עבורו ובטרחה שסביב זה. אבל זו לא שפת האהבה שלו, אז אין לו שום מושג שזה ביטוי לאהבה. ועד שלא יגידו לו את זה, הוא לא ידע להעריך את המחוות.
היא – כל היום הוא מדבר על עצמו ועל כמה שהוא טוב בעבודה, וכמה מעריכים אותו ואיך הוא עשה ככה וככה וכולם התפעלו. בסדר, הבנתי, הוא עובד חרוץ וטוב. מה העניין? למה כל היום לדבר על זה?
הוא – את רואה? אני משתף אותה בהישגים שלי והיא לא זורקת אפילו מילה טובה. לא יודעת להחמיא או לפרגן.
*תרגום* - שפת האהבה שלו היא הערכה והוקרה. כדי להרגיש נאהב הוא צריך שיפרגנו לו ויגידו לו מילים טובות. זו לא שפת האהבה שלה ולכן אין לה מושג שהוא צריך את זה. ועד שלא יגידו לה את זה היא לא תדע.
"שפת האהבה" היא אחת מבעיות התקשורת הנפוצות בין בני זוג. אבל מהרגע שכל אחד מכיר את השפה שלו ושל בן הזוג, הדברים מסתדרים.
זה "קצר" לא מורכב בתקשורת ואפילו יכול להיות תהליך נחמד. שווה לתקן.